טיבט הנה רמה נישאת ורחבת ידיים, הנחתכת ממזרחה למערבה על ידי מספר בקעות וקווי רכס גבוהים. רכס ההימלאיה המרכזי תוחם את טיבט מדרום,
ומציב על גבולותיה של הממלכה את מרבית הפסגות העולמיות החוצות את קו 8000 המטר אל השמיים, כאשר מעל כולם נמצא האוורסט ברום רשמי של 8848 מטר מעל פני הים, 4 פעמים חרמון.
מהגגות השטוחים, חסרי השיפוע החריף שהורגלנו לראות בצפון הודו ונפאל, אנו יכולים ללמוד בנקל כי גשם או שלג כמעט אינם יורדים כאן.
בפסגותיו ובאוכפיו חוסם רכס ההימלאיה את מרבית העננים המטפסים מעברו ההודו-נפאלי – דבר ההופך את הרמה הטיבטית כולה למדבר קפוא וצחיח, בלי גשם בכלל.
השלג המעטר את פסגות ההרים והמעברים הגבוהים אינו תולדה של החורף האחרון, הוא מונח שם לפעמים מאות בשנים, ואינו נמס עקב הטמפרטורות הנמוכות ששוררות שם כל השנים.
גם העמקים הנמוכים ביותר בטיבט אינם שוכנים בדרך כלל בעומק היורד את 3000 המטרים מעל פני הים, דבר המביא לצמחייה ואוכלוסיית בעלי חיים דלילה מאוד.
אך עם כל זאת טיבט מבותרת על ידי מספר נהרות גדולים, המפרים את העמקים ומאפשרים מעט חקלאות זעירה, וכן יוצרים מספר לא מבוטל של אגמים רחבים, חלקם בעלי חשיבות דתית רבה.
בניגוד לאקלים המבלבל של רוב מדינות המזרח , מתחלקות עונות השנה בטיבט לשתיים באופן די ברור קיץ וחורף. החורף הטיבטי קשה מאין כמוהו. בין אוקטובר למרץ צונחות הטמפרטורות
בשעות היום והלילה הרבה מתחת לאפס, הנהרות והאגמים קופאים, מעברי ההרים נחסמים והתנועה נעשית כמעט בלתי אפשרית.
ביקור בתקופה זו של השנה אפשרי בתנאים שפויים למחצה באזור להסה בלבד. הקיץ מפשיר בין אפריל לספטמבר, אולם גם חודש פתיחתו וחודש סיומו עשויים להיות קשים מאוד לטיול, ואף בלתי אפשריים באזורים רבים.
עונת הטיול המומלצת היא ללא ספק מאמצע מאי עד סוף אוגוסט.
מזג האוויר נוח רוב הקיץ השמיים בהירים, כמעט כל הזמן והשמש החזקה מחממת את הארץ רוב שעות היום, עד כדי כך שבעמקים לפעמים קשה ללבוש משהוא ארוך יותר מחולצה קצרה.
אולם בלילה שוב צונחות הטמפרטורות בכדי להזכיר לכם כי אתם עדיין ניצבים על גג העולם.
כמובן שבמעברי ההרים אותם תחצו ברכב גם אם אין בכוונתכם לטרק, עשוי השילוב בין הגובה הרב לרוח הפרועה להתגלות כצונן בהרבה ממה שציפיתם.
לסיכום בניגוד למזג האוויר הקשה מנשוא, המראות והנופים יחפו על כך, ובגדול.
