לה Leh
לה ממוקמת בפתח ערוץ רחב המתפצל מעמק ההינדוס הגדול, תחת שלל פסגות מושלגות, ובינות לשדות דגן מוריקים מחד, ומרחבים מדבריים חשופים מאידך וללא ספק מהווה פיצוי הולם ומיידי למטייל המאובק והעייף,
שזה אתה קרס מן האוטובוס לאחר הנסיעה בת היומיים ללאדק.
בעבר הייתה : לה המרכז רוחני-דתי-פוליטי של האזור כולו. כאן, בארמון הענק הניצב בעורפה של העיר עד היום,
השתכנה משפחת המלוכה וכאן נטוו הקווים והמוסכמות הדתיות התרבותיות והחברתיות שהביאו את עמק לאדק להיות מה שהוא היום.
היום כבר אין מלך בלה : וארמון הרפאים הנטוש ניצב דומם כגלעד מגודל לתקופות שחלפו, אולם לה עדיין מהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי והמסחרי של חבל לאדק,
אופייה הססגוני האוטנטי עדיין חי ונושם, למרות ה"בום" התיירותי של השנים האחרונות, והעיירה נותרה אחת מפינות החמד היקרות ביותר שההימלאיה ההודית יודעת לנדב.
לה ממוקמת : ממש במרכז רצועת הכפרים הלאדקיים שבעמק ההינדוס, וממש מתחת למעבר קרדונג
Kardung La המוביל לעמק נוברה Nubra- עובדה ההופכת אותה לעוגן מתבקש מאליו כמעט לכל טיול, או סדרת טיולים בלאדק.
ועם כל זאת , העיירה הרגועה, על שלל הגסטהאוסים השקטים, המסעדות הקטנות ושאר התפנוקים משובבי הנפש שהיא יודעת להמציא מהווה מקום מוצלח מאין כמוהו בשביל להניח את התרמיל בצד לכמה ימים,
ולנוח קצת מתלאות הטיול, או להתאוורר לקראת תלאות חדשות.
ואם כבר מדברים על תפנוקים : לה יודעת לספק מגוון רחב של מקומות לינה.
בשנים האחרונות קיימת מגמת עליה תמידית במספר הגסטהאוסים בעיר, וקיים מגוון רחב מאוד לכל כיס ולכל דרישה, אם כי בשיא עונת הטיולים יולי-ספטמבר,
ישנה תפוסה גבוהה מאוד באכסניות, וסיכוי סביר כי לפחות בלילה הראשון תאלצו להתפשר על מלון חלומותיכם ולישון במקום הראשון שייאות לקבלכם באזור בו יפרוק אתכם האוטובוס.
יתכן : וגם בלה עצמה וגם בכפר הסמוך לה המשך כמה מאות מטרים במעלה הפלג החוצה את העיר יהיו משפחות שייאותו לארח אתכם תמורת תשלום אשר חופף בדרך כלל את מחירון הגסטהואסים הזולים יותר,
אולם לא תמיד קל למצוא את החבר'ה האלה ובדרך כלל מדובר במזל יותר מכל דבר אחר.
התנאים במקרה האחרון : יהיו בסיסיים, אולם היחס האישי והשקט יפצו. בלה יש מגוון מכובד של אתרים המופיעים בצ'ק-ליסט "חובה לראות" של העיר,
אולם התענוג הגדול מכולם הוא פשוט לקחת תרמיל יום קטן עם מצלמה ובקבוק מים ,או רק בקבוק מים, וללכת לאיבוד בסמטאות העיר העתיקה הקטנטנה, שנראית, נשמעת ומריחה פחות או יותר כפי שהייתה מאז ומעולם.
בעיר קיימים : מספר גדול של שווקים קטנים, הממוינים לפי סוגי המרכולות, או לחלופין – שוק אחד ענק המתפתל מה-Main Bazaar Road שבחלק העליון ועד לאזור תחנת האוטובוס הממשלתית שבתחתית העיר – אשר בו ניתן לקנות כמעט הכל.
אחד השווקים המעניינים : יותר הוא שוק הירקות על ה-Main Bazaar Road – אשר מהווה נקודת התאספות וממכר של כפריות מהאזור המביאות אל העיר את התוצרת המשפחתית, המצטמצמת לפעמים לכדי כמה ירקות בודדים.
לאחר שתיגמר לכם העיר : וזה יקרה מהר ממה שתצפו – תוכלו להרחיב את מעגלי השוטטות אל האזור הכפרי שפרוס מעל העיר במעלה הפלג. באזור מתקיימת חקלאות זעירה הכוללת דגנים, ירקות ובוסתני פרי המושקים בהצפה ע"י מערכת מורכבת של תעלות.
הלאדקים מתמחים : באומנות ההשקיה בהצפה, המהווה דרך יעילה להשקות את המדבר שלהם – הסובל מהעדר כמעט מוחלט של משקעים נוזליים, אבל כמות כמעט בלתי מוגבלת של מים.
את הארמון העתיק : כדאי לבקר פיזית ממש, בשביל להתרשם מממדיו המפלצתיים ומהארכיטקטורה הטיבטית הברורה שהוא מייצג, אולם מאחר וגגו מהווה את אחת מנקודות התצפית היפות ביותר על העיר יהיה זה כמעט בגדר פשע שלא להעפיל למרומיו,
מה גם שאם עוד יש קצת רומנטיקה בעולם , שהרי כמה מנות ממנה חייבות להתחבא אי שם , בין לבנות הטיט של המבנה הענק הזה.
כל יום : בשעת אחר הצהריים נפגעת מעט הרומנטיקה והארמון מוחרד לכמחצית השעה משלוותו, עת מתקיים מופע הפולקלור היומי של "הלהקה המקומית".
התלבושות העממיות היפות : של הרקדנים והנגנים מוצלחות בהרבה מהמוזיקה והריקוד עצמו, אבל אם אתם כבר שם , באמת שאין לכם מה להפסיד.
בהמשך לארמון : על אותו קו רכס וקצת מעליו יש מספר מקדשים בודהיסטיים ונקודות פולחן פעילות.
האזור כולו : עטוף קסם דתי שקט, הטובל בשפע גלגלי ודגלי תפילה, ואבנים על גבן חקוקות מנטרות תפילות.
העלייה לאזור הארמון והמקדשים אמנם נראית במבט חטוף תמימה וידידותית למטייל המערבי, אולם עדיף לדחות אותה רק לאחר שתתרגלו לגובה.
מנזר סאנקר Sankar : הקטן נמצא מרחק הליכה קצרה מצפון למרכז העיר, וזה פחות או יותר גם הכיוון לסטופה היפנית החדשה – הסוגרת פחות או יותר את רשימת האטרקציות הדתיות של העיר.
ואם כבר עשיתם הכל : הרי שיש שני דברים אשר אינכם יכולים לעזוב את לה בטרם עשיתם- לחם לאדקי. לא, הכוונה היא לא ללחם הלאדקי שיוגש לכם במסעדות, הכוונה היא ללחם לאדקי חם, ישר מהתנור.
תנו לאפכם : או לתושבים מקומיים להוליך אתכם לאחת מהמאפיות הקטנות המייצרות טונות מהלחם הזה בתנורי אבן לוהטים. מדובר במעין הכלאה בין פיתה ללחמניה פחוסה עם ריח מדהים וטעם עוד יותר.
זה נפלא בלי כלום : או עם ריבת משמשים מקומית או חמאה, או כל
דבר אחר שאפשר להשיג בלה בשביל כמה גרושים.
וזכרו : אם האופה יציע לכם את הראשון
בחינם : זה רק בגלל שהוא יודע שזה ממכר.
משחק הפולו סוסים : 2 רוכבים על 2 סוסים, כדור אחד, שופט אחד לא חובה. ככל שניסיתי לא הצלחתי למצוא חוקיות מוגדרת במשחק הזה, שיובא מאנגליה ותפש כאן מקום של כבוד גדול יותר אפילו מהקריקט.
אבל גם אם לא ממש תבינו מי נגד מי : ומה לעזאזל שיטת הניקוד – המשחק המהיר וההתלהבות של הקהל מסביב מהווה חוויה בלתי נשכחת.
בלה פועלת קבוצת פולו סדירה – מה שמבטיח לפחות אימון אחד בשבוע, ופה ושם משחקים. תבדקו עם האוכלוסייה המקומית מתי זה קורה, ופיקדו את מגרש הפולו הגדול בשעה הנקובה – זה באמת שווה את זה.
