במורד נהר ההינדוס

הודו : צפון במורד נהר ההינדוס

מאזור לה ממשיך נהר ההינדוס לזרום בכיוון צפון מערב, עד אשר הוא חוצה את גבול הודו-פקיסטן מעט לאחר דה Dha .
התנועה באזור נוחה : מאחר ומרבית הישובים פרוסים על כביש סרינגר-לה, אובמרחק סביר ממנו.
על הכביש : עוברים מספר סביר של אוטובוסים ביום, כמו כן על הכביש עוברות משאיות רבות הנעות בין סרינגר Srinagar ללה Leh וחזרה,
אולם היו מודעים לסיכון המחושב שאתם לוקחים כאשר אתם עולים על המשאיות האלה, והשתדלו להעדיף את האוטובוסים במידת האפשר.
באזור קאלש'י : Khalsi עוזב הכביש הראשי את ההידוס ומטפס לכיוון למיורו Lamayuru והלאה לקרגיל Kargil ולעמק קשמיר Kashmir.
גם אם זה : נראה כך ממבט חפוז במפה , אז בהנחה שלא תמשיכו מערבה מעבר למעבר פאטו Fatu La מעט מעל למיורו ,
אין כל קירבה של האזור שצויין כאן לגבול הפקיסטני, וגם בתקופות בהם אזור הגבול המדובר מתחמם מבחינה ביטחונית .
באזור ספציפי זה אין בעיה לטייל.
הבעיה מתחילה הלאה בהמשך הכביש – באזור קרגיל, או לחלופין – עוד במורד ההינדוס – באזור דה Dha.

פייאנג Phyang: כפר קטן ושקט היושב במוצאו של עמק קטן, המוריק בתשבץ חקלאי מטופח, מרחק כחצי שעה נסיעה מלה.
במקום יש מנזר קטן וחביב. שלושה אוטובוסים ביום בוקר, צהריים, אחה"צ המקשרים את הכפר ללה הופכים אותו לטיול יום מומלץ ונינוח,
אולם יש להתחשב באוטובוסים שצויינו כאן מאחר והכפר מרוחק מאוד מהכביש הראשי וכמעט ואין משאיות הנכנסות לכאן.
באש'גו Basgo : כשעה במורד ההינדוס נימצא מנזר באש'גו והכפר "שלו". הכפר יושב על מתלול זרוע טרסות שעורה המוריקות ביוני-יולי ונקצרות באוגוסט, והמנזר העתיק יושב מעט מעל הכפר , במעלה מתלול סביר.
באש'גו נמצא ממש על הכביש : מה שהופך אותו לנגיש מאוד מלה על ידי כל אחד מהאוטובוסים הנעים בכיוון.
ניתן לראות את : המקום במסגרת טיול יום על בסיס תחבורה ציבורית, אולם יש כאןגסטהאוס אחד לפחות – מה שמאפשר גם מעט יותר מזה.
ליקיר Likir : ליקיר יושבת מרחק כחמישה קילומטרים במעלה כביש מאובק המתפתל צפונה מכביש סרינגר-לה ימינה כאשר אתם נעים בכיוון סרינגר.
הכפר עצמו קטן וחביב : אולם גולת הכותרת של הביקור הוא המנזר. מנזר ליקיר הוא אחד המנזרים העתיקים ביותר בלאדק, הוא פעיל מאוד ובמקום יש בית ספר קטן לנזירים ,
מה שמוסיף ניחוח שובב לאווירה. משום מה מגיעים לכאן מרבית התרמילאים ברכב שכור , דבר המאפשר הצצה חטופה בלבד, ואחרים עושים כאן את הלילה שלפני הטרק לפייאנג Phyang, אולם המקום שווה יותר מזה.
ניתן ללון : בשניים-שלושה גסט האוסים הנמצאים למטה בכפר, אולם לדעתי האישית ההיי-לייט של המקום הוא בית הספר לנזירים.
בבית הספר לנזירים ישנם כמה חדרי אירוח, נזיר-מורה המדבר אנגלית לא רעה, וכשלושים ילדים מקסימים, בגילאי שבע עד שלוש-עשרה, המכבסים,מבשלים, לומדים ומקיימים חיי קומונה דתית על טהרת הבודהיזם.
את הארוחות : אתם אוכלים איתם,ובשאר היום איש לא יטריד אתכם ותוכלו לעסוק בענייניכם הגשמיים. התשלום הוא תרומה למקום, וגובהו אינו נקוב ונתון לרוחב לבכם בלבד.
אני מניח כי אם כבר תעשו את המאמץ הכרוך בלהגיע לשם, הרי שאינכם מחפשים אחר בלגאנים, פצצות, קרחנה, סרטים ושריטות למיניהן, אבל אני בכל זאת חייב לבקש ,
כבדו את המקום, השאירו תרומה הולמת , לפחות כפי שהייתם משלמים על מלון ואוכל במקום רגיל, וזכרו כי אתם על תקן אורחים לרגע ומארחיכם אינם מלונאים, אלא אנשים פשוטים עם לב רחב.
יש רק אוטובוס : אחד ביום אחה"צ העושה את כל הדרך עד ליקיר, אולם להצטלבות הדרכים השוממת ניתן להגיע בכל אחד מהאוטובוסים הנעים בכיוון סרינגר וקרגיל,
העליה מתונה והצעדה באמת שאינה נוראית גם אם אינכם אלפיניסטים חובבים.
אלצ'י Alchu : אלצ'י ממוקמת כמה קילומטרים בהמשך לליקיר, במורד ההינדוס. המנזר של אלצ'י הוא אולי המנזר היחידי בלאדק אשר במקום לטפס אליו במעלה תלול ושוחק ברכיים אתם פשוט יורדים אליו בשביל מתון, מוצל ונוח.
עובדה זו מרנינה ומשובבת נפש מעט פחות משהיא נשמעת, מאחר והמנזר קטן ומאכזב ביחס למנזרים האחרים באזור, ולמעשה שייך למנזר ליקיר, ומתוחזק על ידיו.
המנזר כה שומם : שיתכן ואף תצטרכו לחפש אחר מישהו שיפתח בעבורכם את המנעול, אולם המניע להגיע לאלצ'י אינו נעוץ במנזר.
אם תוכלו : תכננו כך שתגיעו למקום בעונת הקציר -בסביבות אוגוסט. בכל מקום תראו נשים העוסקות בקציר, נשים העוסקות באיסוף והובלה, נשים העוסקות בדיש קיבוצי במרכז הכפר,
בעזרת כל הבהמות השמישות שנמצאות בהישג יד , בו זמנית.
מהר מאוד תקפוץ : לעינכם העובדה כי באלצ'י כמעט ואין גברים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמתוך עשרות הגברים, הרשומים כתושבים באלצ'י ,
מעל חמישים משרתים בצבע הקבע ועוד כמה עשרות מעבירים את זמנם כנזירים במנזר ליקיר הסמוך.
הסידור משתלם : מאחר וחייל בצבא קבע משתכר כמאה ועשרים דולר בחודש , סכום עתק באזורים נידחים אלו.
נזיר : אמנם אינו מרוויח דבר , אך גם לא עובד קשה מדי, ובאין משפחה לפרנס , קל בהרבה לאגור את אותה שלווה יקרה מפז, הסוללת את דרכך אל הנירוואנה המיוחלת.
הנשים כמובן : מרוצות הרבה פחות מהסיפור , גבר חייל זה גבר של פעם בחודש וגבר נזיר זה גבר של אף-פעם.
הסיפור של אלצ'י אינו נדיר , ישנם אזורים שלמים בצפון הודו אשר ענף התעסוקה העיקרי בהם -כמעט אך ורק של גברים – מושתת על צבא ומשרות ממשלתיות, כאשר את אחזקת המשקים השוטפת נוטלות על עצמן הנשים.
באלצ'י זה פשוט בולט מאוד.
אלצ'י לא יושבת על כביש סרינגר-לה עצמו : ובינה לבין הכביש מפרידה דרך בת שנים או שלוש הקילומטרים ונהר אחד. ישנו אוטובוס המקשר בין אלצ'י לשאר העולם ומגיע ממש עד מרכז הכפר פעם או פעמים ביום,
אולם במקום להתכופף תחת לוח הזמנים של האוטובוס הזה ניתן לרדת/לעלות מאחד מאותם אוטובוסים הנעים בתדירות סבירה על כביש סרינגר- לה ליד גשר הברזל שמעל ההינדוס – המהווה מעבר הכרחי בדרך לאלצ'י,
ומשם לצעוד בדרך המתונה והנוחה אל הכפר.
למיורו Lamayuru : למיורו יושבת על כביש סרינגר לה, מעל המקום בו עוזב הכביש את נהר ההינדוס ומתחיל לטפס לכיוון מעבר הפנטו Fantu La.
מעט המטיילים המגיעים : למקום המרוחק לפחות כשלוש שעות נסיעה רבת טלטלות מלה, עושים זאת במסגרת ביקור ג'יפים/מוניות חטוף ,
כך שאם תגיעו לכאן עצמאית תיהנו רוב הזמן מאותה אינטימיות פסטורלית שרק אותם חבלי ארץ לאדקים נגישים למחצה יודעים להעניק.
מיקומו המדהים של מנזר למיורו : היושב בראש מצוק תלול המזדקר מעל הכפר הקטן,מהווה את הסיבה העיקרית לעשות את המאמץ ולהגיע לכאן.
במנזר עצמו יש אוכלוסייה פעילה של נזירים, וכן אי-אלו ילדים-נזירים הסופגים כאן בודהיזם ומשמעת סגפנות למתחילים. יש כאן אוסף מעניין של טאנקות ציורים דתיים מקוריות וכלים פולחניים.
שימו לב : לדמיון ולמקוריות הרבה הנשקפת מהשישית התחתונה של 'גלגל החיים הטיבטי' המצוייר משמאל למפתן.
השישית-התחתונה מציינת את עולם-המציאות realm של בעלי הקארמה השלילית ביותר,הנמשל לפעמים בפרסומים מערביים לגיהינום,
וטיבם ומגוונם של העינויים אשר עוברות הנשמות הכופרות בשישית זו נתונים לדמיונו הקודח של הנזיר שעשה במלאכת הציור. לנזיר הספציפי הזה היה, כאמור, דמיון מפותח במיוחד.
סידורי הלינה וההסעדה בלמיורו מאוד בסיסיים : במנזר עצמו יש "מלון" עם אולם שינה בודד לטיילים,
אך הוא מוזנח ונראה כי אפילו הרומנטיקה העוטפת בנדיבות כל קיר וחדר במנזר הזה גמרה אומר לפסוח על האולם העגום כאקט הפגנתי פסיבי. בכפר עצמו יש כמה גסט האוסים בסיסיים.
ניתן לאכול : במרבית הגסטהואסים עצמם, או לחלופין – בחניון המשאיות היושב ממש על כביש סרינגר-לה, מעל הכפר.
ניתן להגיע : לכאן בכל אחד מהאוטובוסים הנעים על כביש סרינגר-לה,הכפר עצמו נמצא כשלוש מאות מטרים מתחת לכביש , מה שמבטיח שילוב נדיר בין שקט לגישה נוחה.
טיול בג'פ/מונית : בשביל לכסות בג'יפ/מונית באופן מלא את כל הנקודות והאתרים שהובאו כאן יש להקדיש לטיול לפחות יומיים, וגם זה יהיה לחוץ.
הטיול בג'יפ/מונית : יאפשר לכם לראות הרבה יותר אתרים במשךזמן קצר, אולם בהיותכם משלמים לפי מספר הימים ,
לא תוכלו להרשות לעצמכם לבלות יותר משעות ספורות בכל מקום. כפי שפרטתי , האזור נגיש מאוד על ידי תחבורה ציבורית, ועדיף בהחלט לשמור את טיולי הג'יפים לאזורים מבודדים יותר.